ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים משמשת כערכאה שיפוטית לנהגים שסבורים כי החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעניינם הייתה שגויה. ועדה זו מורכבת משלושה רופאים (יושב ראש ושני חברי וועדה) והיא ממוקמת בבית החולים שיבא (תל השומר) ברמת גן ובכוחה להפוך החלטות שנקבעו בנוגע לכשרותם של נהגים לקבל את רישיונם.
המרב"ד וסמכויותיו
המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד או "מכון הארבעה" כפי שנקרא בעבר) פועל מטעם רשות הרישוי ומוסמך מטעמה לבצע בדיקות רפואיות לנהגים שהופנו ע"י רשות הרישוי, רופא או גוף ציבורי אחר.
בכוחו של המכון הרפואי לקבוע את כשרותם הבריאותית של ציבור הנהגים וזאת על פי צו שר הבריאות (1980) לעניין חוק חובת הדיווח ועל פי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה. למעשה, החלטותיו של המכון הרפואי מהוות המלצה המועברת עם סיום הבדיקה לרשות הרישוי ובאפשרותו שלא לקבלה, אם כי בפועל המלצות אלו מתקבלות ברובן המוחלט.
מי מופנה לבדיקות במכון הרפואי?
נהגים רבים, בגילאים, אזורי מגורים, מצב רפואי והתנהגויות נהיגה שונים בתכלית מוזמנים לבדיקת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. ביניהם נהגים שמלאו להם 70, נהגים שהורשעו בפעם השנייה בעבירת נהיגה בשכרות, נהגים המעוניינים ברישיון מקצועי לרכב ציבורי או כבד, נהגים שדווחו ע"י משטרת ישראל בגין מעורבותם בתאונת דרכים, מחזיקי או מבקשי רישיון בעלי בעיית בריאות ועוד.
איך מגישים ערר על החלטות המכון הרפואי?
למרות שהחלטות המכון הרפואי מחייבות, הן אינן סוף פסוק ולעתים אפשר לשנות אותן. נהגים שסבורים כי החלטת המרב"ד בעניינם הייתה שגויה או בלתי מוצדקת, רשאים לערער בפני ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, שמוסמכת לקבל החלטות לעניין קביעות המכון עצמו.
נהג שקיבל פסילה על ידי המכון הרפואי, רשאי לבקש את הפרוטוקולים והמסמכים בעניינו ולבחון אותם במטרה להגיש ערר. למעשה, המכון הרפואי מחויב לנמק כל החלטת פסילה שהתקבלה אך בשטח המלצותיו מועברות לרשות הרישוי ללא כל מסמך או נימוק מפורט.
אם המכון הרפואי מסרב להעביר את המסמכים שלו לנהג, עליו להעביר אותם לרופא מטעמו. במקרה זה רשאי עורך הדין של העורר לפנות מיוזמתו למכון ולדרוש לקבל את המסמכים הללו, בכפוף להתחייבות להימנע מהצגתם לנהג אלא על ידי רופא בלבד.
כאשר המסמכים נמצאים בידי הנהג, רופאו או עורך דינו, ניתן לקבוע קו אסטרטגי ברור ומנומק לטובת הפיכת ההחלטה על הפסילה מול ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. יש להגיש את הערר בדואר, מייל או פקס תוך 30 ימים מיום ההחלטה של המכון הרפואי ולצרף אליו את אישור תשלום האגרה (ניתן לשלם באופן מקוון דרך כרטיס אשראי או במזומן דרך בנק הדואר).
להלן פרטי ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים להגשת הערר:
משלוח דואר לכתובת: בית חולים שיבא, תל השומר, לידי ועדת ערר, ביתן 17, מיקוד 5265601.
משלוח דואר אלקטרוני לכתובת: fax-infoma@MOH.GOV.IL
משלוח הערר בפקס למספר: 03-5661945
אילו החלטות מוסמכת ועדת הערר לקבל?
לאחר שוועדת הערר תדון בנסיבות והנימוקים שפירט הנהג, היא תוכל לקבל החלטות שונות לגבי רישיון הנהיגה ואף להפוך את החלטת הפסילה שנקבעה. בסמכותה לדחות את הערעור שלפניה, לקבל את כל הטענות המצויות בו, להורות למכון הרפואי לערוך בדיקה מחודשת, להפנות את הנהג לביצוע בדיקות משלימות ועוד. אם הערעור נדחה, הנהג רשאי להגיש בקשה לבדיקות נוספות במכון הרפואי כעבור שנה.
ערעור בבית המשפט המחוזי
כאשר הטענות בערעור מתבססות על עניינים משפטיים בלבד (כלומר, טענות שאינן רפואיות מקצועיות), יש להגיש את הערעור לבית המשפט המחוזי. ערכאה זו דנה בבעיות נקודתיות שנגרמו בפני ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כמו חוסר התייחסות לחוות דעת רפואית שהוגשה לוועדה, מניעתה מהנהג או עורך דינו לטעון בפניה טענות ועוד.
מה נדרש להביא לדיון ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים?
נהג שנקבע לו דיון מול ועדת ערר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים נדרש להביא עמו מסמכים כמפורט במכתב הזימון לוועדה:
תעודה מזהה (תעודת זהות או רישיון נהיגה)
תמצית אינפורמציה רפואית מקופת החולים (טופס ממוחשב)
סיכום אשפוז/ מכתב שחרור אם בוצע אשפוז בשנה החולפת
לעתים יידרשו טפסים נוספים בהתאם לנסיבות הספציפיות
ייצוג משפטי מול המרב"ד
החלטות המכון הרפואי כרוכות בהשלכות קריטיות בנוגע לגורל רישיון הנהיגה ועשויות להשפיע מקצה לקצה על שגרת החיים ואיכות החיים – הן זו של הנהג והן זו של קרוביו. כדי להימנע מפגיעה משמעותית ומאבדן רישיון הנהיגה לפרק זמן ארוך ואף לצמיתות.
מומלץ להסתייע בשירותיו של עורך דין תעבורה בעל ניסיון עשיר מול המכון הרפואי, שיוכל להפוך את החלטות הוועדה, להביא לידי קיצור זמנים במרב"ד לגבי זמן ההמתנה לתשובות וקבלת מסמכים חשובים ולשמור על זכויותיו של הנהג וככל האפשר גם על רישיונו.
