מה מותר ואסור לעשות בנהיגה

מה מותר ואסור לעשות בנהיגה – הלכה למעשה

אין חולק שבזמן הנהיגה על הנהג להתרכז בנהיגה, ולהקפיד לנהוג בזהירות תוך מתן תשומת לב והתחשבות בנעשה בדרכים, ומבלי שדעתו תוסח.

יחד עם זאת, כולנו מודעים לכך שנהגים רבים מתקשים להתרכז בנהיגה בלבד, ומתפתים לעשות גם דברים נוספים, במיוחד כשמדובר בנסיעות ארוכות ו/או נסיעות שכרוכות בעמידה ממושכת בפקקים. מדובר, למשל, בפעולות כגון אכילה, שתיה, קריאה, והתעסקות בטלפון הנייד לצורך ניהול שיחה, הסתמסות, גלישה באינטרנט, וכדומה.

על רקע זה, נשאלת השאלה מה מותר ואסור לעשות בנהיגה מעבר לנהיגה כשלעצמה.

התשובה לשאלה מה מותר ואסור לעשות בנהיגה מופיעה בעיקרה במספר סעיפי חקיקה שונים במסגרת דיני התעבורה, וזאת כפי שיוסבר להלן.

חובת הזהירות הכללית בזמן הנהיגה

התשובה הבסיסית לשאלה מה מותר ואסור לעשות בנהיגה נגזרת מחובת הזהירות הכללית שמוטלת על הנהג בזמן הנהיגה. כלומר, אסור לנהג לעשות כל פעולה בזמן הנהיגה שעלולה להסיח את דעתו ולפגוע בחובת הזהירות שמוטלת עליו.

חובת הזהירות הכללית מעוגנת, בין היתר, בתקנה 21(ג) לתקנות הנהיגה, כדלקמן:

"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך."

לפיכך, ככל שהנהג ביצע לדעת שוטר התנועה פעולה כלשהי שגרמה לו לנהוג בחוסר זהירות הוא עלול להיות מואשם על ידו בביצוע עבירת נהיגה בחוסר זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

כך, לדוגמא, נהג שנתפס נוהג ברכבו בזמן שהחזיק בשתי ידיו גיליון קריאה מעל ההגה, הורשע בביצוע עבירה לפי תקנה זו (תת"ע (עכו) 4474-07-14 מדינת ישראל נגד עוזרי).

בנוסף, גם סעיף 62(2) לפקודת התעבורה אוסר לנהוג ברכב בקלות ראש או ברשלנות.

החובה להחזיק בהגה או בכידון בזמן הנהיגה

מעבר לחובת הזהירות הכללית, חשוב לזכור שכאשר בוחנים מה מותר ואסור לעשות בנהיגה, שקיימת גם חובה ספציפית להחזיק בהגה או בכידון בזמן הנהיגה, וזאת כאמור בתקנה 28(א) לתקנות התעבורה שקובעת כך:

"נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה."

מתקנה זו נובע שיש להחזיק את הרכב בשתי הידיים בכל זמן הנהיגה, וכי מותר להסיר יד אחת מההגה רק לצורך להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה, כגון לצורך איתות לצד כשהוינקר מקולקל.

לפיכך, ברור, איפוא, כי נוכח חובה זו, לא ניתן לבצע פעולות אחרות עם הידיים בזמן הנהיגה, כגון שתיה (ובמיוחד שתיה חמה), אכילה, קריאה, וכדומה.

איסור השימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה

נקודה חשובה נוספת שיש לשים לב אליה כאשר בוחנים מה מותר ואסור לעשות בנהיגה, הינה השימוש בטלפון נייד.

בעניין זה קובעת תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה, כך:

"(1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;

(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);

(2)   בתקנת משנה זו –

"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;

"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

כלומר, תקנה זו אוסרת על הנהג להחזיק בטלפון נייד או קבוע בזמן הנהיגה, כך שמותר לו לשוחח באמצעות מכשיר זה רק באמצעות דיבורית.

בנוסף, אסור לנהג להסתמס בזמן הנהיגה: לא לשלוח מסרונים ולא לקרוא מסרונים שקיבל. מאליו גם ברור שאסור גם לגלוש בטלפון הנייד ולבצע כל פעולה אחרת בו.

האם מותר להשתמש באוזניות בזמן הנהיגה?

נקודה חשובה נוספת שיש לשים לב אליה כאשר בוחנים מה מותר ואסור לעשות בנהיגה מתייחסת לשימוש באוזניות.

ככלל, לא ניתן להשתמש גם באוזניות בזמן הנהיגה, וזאת לאור תקנה 169 לתקנות התעבורה שקובעת כי "לא ינהג אדם רכב ולא יילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות המחוברות למכשיר להשמעת צלילים או קולות, למעט אוזניות המחוברות למכשיר שמיעה רפואי." יודגש שאסור לבצע את אף אחת מהפעולות הלא חוקיות בזמן נהיגה גם כשעומדים ברמזור אדום, וזאת מאחר שגם העמידה ברמזור אדום נחשבת לחלק מהנסיעה.

אם אתה מתלבט לגבי השאלה מה מותר ואסור לעשות בנהיגה, או אם חלילה הואשמת בביצוע פעולה בלתי חוקית בזמן הנהיגה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין תעבורה בקי ומיומן בעניין זה.