מה ההבדל בין נהיגה בשכרות מול נהיגה תחת השפעת סמים?
כאשר המשטרה עוצרת נהג בצד הדרך ומעוניינת לבדוק האם הוא מצוי תחת השפעת אלכוהול, נהוג לעשות בדיקת נשיפה או בשמה המוכר יותר, בדיקת ינשוף. אם נמצאה בגופו של הנהג
כמות של 290 מיקרוגרם ומעלה של אלכוהול בליטר של אוויר נשוף, הוא נחשב על פי החוק כמי שנהג בשכרות. על מנת לבדוק אם נהג נמצא תחת השפעת סמים, לא ניתן לבצע בדיקת נשיפה, אלא יש לקחת ממנו דגימת רוק, דגימת שתן או לערוך לו בדיקת דם.
לעניין זה קיים הבדל חשוב בין נהיגה בשכרות לבין נהיגה תחת השפעת סמים. במקרה הראשון, רשאית המשטרה לערוך לנהג בדיקת ינשוף ללא צורך בחשד ספציפי כי הנהג מצוי תחת השפעת אלכוהול. אולם במקרה השני, ישנה חשיבות רבה לקיומו או העדרו של חשד סביר. כאשר קיים חשד סביר כי הנהג הנו תחת השפעת סם.
המשטרה רשאית לדרוש ממנו לעבור בדיקת סם מכל הסוגים ואף רשאית לערוך חיפוש ברכבו, אולם בהעדר חשד שכזה, רשאי השוטר לדרוש מן הנהג לתת דגימת רוק בלבד והוא אינו רשאי לבצע חיפוש ברכבו.
אנשים רבים סבורים כי נהיגה תחת השפעת סמים, בוודאי אם מדובר בסמים קלים, אינה מהווה עבירה. אולם הלכה למעשה, מי שנוהג תחת השפעת סם, דינו על פי החוק היבש כמי שנהג בשכרות. יחד עם זאת, ישנם הבדלים בין שני המצבים הללו ובכך יעסוק המאמר שלפניכם.
דומה: מדובר בעבירה אחת
פקודת התעבורה מתייחסת לנהיגה בשכרות מול נהיגה תחת השפעת סמים, באופן אחיד ואינה מבחינה ביניהם. משמעות הדבר היא כי נהג אשר נתפס נוהג תחת השפעת סמים, חשוף לכתב אישום בגין נהיגה בשכרות. האם יש היגיון בהתייחסות זהה לשני המצבים הללו? מחד, ניתן לטעון שלא, מן הטעם כי מדובר בשני חומרים שונים מאוד אשר השפעתם על הגוף היא אחרת. בפרט כאשר מדובר על סם קל כגון מריחואנה אשר אנשים רבים צורכים אותו על בסיס יומיומי.
מאידך, ישנו הגיון בהעדר ההבחנה משגם סם וגם אלכוהול, יכולים לפגוע בטיבה של הנהיגה. בשני המצבים יכול ומהירות התגובה של הנהג תהיה איטית יותר, שיקול הדעת יכול להתערער וכיו"ב. משכך, קבע המחוקק כי נהיגה תחת השפעת סם הנה למעשה נהיגה בשכרות.
שונה: הרף המותר
בעוד שהחוק קבע רף לרמת האלכוהול ורק כאשר זו גבוהה מן המותר, על פי בדיקת ינשוף, לכל הנוגע בנהיגה בשכרות מול נהיגה תחת השפעת סמים אין כל רף על נהיגה תחת השפעת סמים, אין כל רף מותר. פירוש הדבר הוא כי כל כמות של סם ולו המזערית ביותר שנמצאה בגופו של הנהג, יכולה ליצור את העבירה. יתרה מזו, החוק היבש אינו מבחין בין סוגים שונים של סם, אשר השפעתם על הגוף שונה מטבע הדברים.
על פניו ניתן היה לחשוב אפוא כי בכל מקרה, מי שנוהג תחת השפעת סמים, מצבו בהכרח חמור יותר מזה הנתפס כנוהג תחת השפעת אלכוהול, בשל העדר רף מותר של שימוש בסם. אולם למעשה, אין הם אלו פני הדברים היות שעדות של סם בגוף יכולה להופיע גם ימים ואף שבועות לאחר השימוש.
במצב זה, יוכל עורך דין תעבורה להוכיח כי נהיגתו של נהג לא הושפעה כלל מן הסם ולהביא לזיכוי מן העבירה, באופן דומה למצב של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, אז עורך הדין ינסה להטיל ספק במהימנותה של בדיקת נשיפה שנערכה לנהג ועל בסיסה הוגש כתב האישום.
חשיבות הייצוג המשפטי
כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, חושף את הנהג לשלילת רישיון נהיגה וקנסות גבוהים. על כן, בכל מקרה שכזה, בין אם מדובר על שימוש באלכוהול ובין אם על שימוש בסם, חשוב מאוד כי הנהג יקבל ייצוג משפטי של עורך דין מומחה לתעבורה. עורך הדין יפעל למניעת הגשת כתב אישום או ביטולו ואם הדבר אינו מתאפשר, יחתור להסדר טיעון מקל.
כאשר מדובר על נהיגה בשכרות, ינסה עורך הדין לאתר פגמים במהימנותה של בדיקת ינשוף שנערכה לנהג (למשל, בשל אי כיול המכשיר, העדר המתנה של 15 דקות כנדרש וכיו"ב) כאשר מדובר על נהיגה תחת השפעת סם, יפעל עורך הדין להוכיח כי למרות שנמצאה נוכחות סם בגופו של נהג, לא הייתה לדבר השפעה על נהיגתו, למשל, כי צרך את הסם זמן רב לפני שעלה על ההגה.
צריך להגיע למכון הרפואי לבטיחות בדרכים? רוצים עוד מידע לגבי נהיגה בשכרות מול נהיגה תחת השפעת סמים? צריך עורך דין תעבורה בעל ניסיון במכון הרפואי לבטיחות בדרכים? השאר פרטים או התקשר עוד עכשיו – עורך דין ניר שלום לקבלת ייעוץ משפטי אל תתמהמה!
טלפון: 077-9976882
מייל: Nirshalomlaw@gmail.com