האם אפשר להימנע מקבלת שלילה על נהיגה בשכרות? את השאלה הזו בוודאי שואלים כל נהגת ונהג שחושבים לשתות ולנהוג, או שתוהים מהו העונש שיושת עליהם, מאחר וכבר נעצרו בגין נהיגה בשכרות וכעת נפסלו מנהלית רישיונם ורכבם למשך 30 ימים. אז מהו גובה השלילה הקבוע בחוק ומהן הדרכים האפשריות לצמצם אותו?
העונש בגין נהיגה בשכרות
עבירת נהיגה בשכרות נחשבת לעבירת תעבורה חמורה, בעלת מתחם ענישה של שנתיים שלילת רישיון אם מדובר בעבירה ראשונה מהסוג הזה. אם מדובר בהרשעה שנייה כאשר הקודמת אירעה בשנה האחרונה, עונש שלילה על נהיגה בשכרות יעמוד על ארבע שנים. לשלילת הרישיון מצטרפים עונשים נלווים כמו קנס, מאסר על תנאי ועשר נקודות רישוי. במקרים של שכרות שנייה או שלישית התביעה עשויה לבקש מאסר בפועל או חלופת מאסר הכוללת עבודות שירות.
שלילה על נהיגה בשכרות: האם ניתן להימנע ממנה?
באופן טבעי, כל נהג יקווה לקבל ענישה מקלה ככל האפשר, עם התליית רישיון כמה שפחות ממושכת. אלא שהפחתת השלילה או בכלל המתקת העונש, תתאפשר רק כאשר ישנן נסיבות מיוחדות כמו למשל: כמות אלכוהול נמוכה וקרובה מאוד לרף המותר בתוספת צורך קיומי ברישיון הנהיגה או כאשר קיימים כשלים בחומר הראיות שנאסף מצד המשטרה.
על עורך דין תעבורה המייצג את הנהג/ת, לבדוק את כל פעולות השוטרים בזמן שבוצעה מטעמם בדיקת השכרות ולהבין האם הכל בוצע על פי הכללים והנהלים הקבועים בחוק: האם מכשיר הינשוף שבו נמדדה כמות האלכוהול כויל בתחילת משמרת השוטר, האם בדיקת המאפיינים בוצעה כדין וכו'.
במטרה להתעמת עם התביעה בנוגע לכשלים שיתגלו בחומר הראיות ולהביא לצמצום ככל האפשר של אותה שלילה על נהיגה בשכרות, יצלם עורך הדין את התיק במחלקת התביעות המשטרתיות ויסקור אותו היטב במטרה לאתר את אותם הכשלים ולשאוף לעסקת טיעון.
כאשר קיימים כשלים בתיק הראיות
ככל שישנם כשלים שיגרמו לתביעה להפסד משפטי, היא תעדיף להתפשר ולכן תסכים לעונש קל יותר. ועם זאת, כאשר בידי התביעה תיק ללא כשלים ופגמים ובייחוד כזה שכולל רמת שכרות גבוהה ונסיבות נלוות (למשל איום על השוטרים בעת דגימת האלכוהול או התפרעות, ניסיון להתניע את הרכב ולהימלט מהמקום ועוד), היא תמשיך לנהל את התיק עד סיומו ותשאף למתן שלילה על נהיגה בשכרות באורך משמעותי.
ישנם תיקים שמסתיימים בהסדר הכולל המרת סעיף מעבירה של נהיגה בשכרות לעבירת נהיגה תחת השפעת אלכוהול, בה העונש כולל פסילת מינימום של 3 חודשים ולכן מדובר בעונש הכולל בתוכו שלילה קצרה במיוחד.
בעיות אפשריות בחומר הראיות
הכשלים האפשריים בתיק הראיות שמכיל עבירת נהיגה בשכרות הם רבים מאוד, בעיקר משום שהשוטרים נדרשים לעמוד בנהלים וכללים קפדניים ומפורטים שמקורם בפסיקות שונות בבית המשפט העליון, הוראות יצרני מכשירי הבדיקות ונהלי עבודה משטרתיים. כאשר כל הגורמים הללו מעורבים בהליך עצירתו ובדיקתו של הנהג השיכור, הדרך לנהל רישום פגום היא לרוב קלה מאוד.
כך למשל, קיים כשל נפוץ שמתעלם מההנחיה להמתין 15 דקות מרגע שנעצר הנהג ועד לביצוע הבדיקה. בכשל זה השוטר מתעד את שעת העצירה של הנהג בצד, אך בהמשך מתעד גם את שעת הבדיקה (מאפיינים וינשוף), כך שברור שלא חלפו 15 דקות והשוטר למעשה לא פעל לפי הנוהל.
כשל אפשרי נוסף הוא מול תעודת התע"צ של מכשיר הינשוף בו בוצעה בדיקה. המכשיר אמור לעבור בדיקה חצי שנתית כך שיהיה ניתן לבדוק האם מבוצעות למכשיר בדיקות במועד. בנוסף, עורך דין תעבורה יוכל לבדוק האם כויל המכשיר בתחילת המשמרת ובסופה כנדרש.
כשלים אפשריים נוספים כוללים את התנהגותו של הנהג ואת קשר העין שנשמר עמו. כך למשל, בעת אותן 15 דקות ההמתנה, על הנהגים נאסר לשתות, לאכול, לעשן או ללעוס מסטיק. מעבר לכך ישנם עוד כשלים רבים שדרוש ניסיון רב על מנת לאתר אותם. מסיבה זו, חשוב לפנות לעו"ד מיומן ובקיא מאוד בנושא, שידע כיצד לחלץ מהתביעה שלילה על נהיגה בשכרות שתהיה המינימלית ביותר ולאור כל הכשלים שנמצאו.
האם ניתן להימנע מהפסילה המנהלית?
כל נהג שנתפס נוהג שיכור (כלומר, שכמות האלכוהול בגופו עוברת על המותר בחוק) יוזמן לקצין משטרה לצורך שימוע בגין התליית רישיון מנהלית והחרמת הרכב שבו נסע למשך 30 ימים. נהגים רבים טועים לחשוב שזהו אותו עונש על נהיגה בשכרות שעליהם לרצות ולכן במעמד השימוע "מקבלים" אותו ומאמינים כי לא ייפסלו שנית.
אלא שפסילה מנהלית איננה שייכת לקביעת גזר הדין בנוגע לעונשו של הנהג ולכן תחול עליו שלילה על נהיגה בשכרות ככל שהתיק יתנהל ויהיו בו מעט טיעונים מקלים. במקרים מסוימים, ייתכן שיהיה ניתן לקזז את חודש הפסילה המנהלית מעונש הפסילה בגזר הדין או ההסדר מול התביעה, אך הדבר יהיה תלוי בתיק עצמו, בניסיונו ומיומנותו של עורך הדין המייצג את הנהג.
